לאחרונה נחשפנו לאירוע בו אמא לתינוק בן שנה שאלה שאלה בפורום אינטרנטי לגבי בנה. הילד החל לשתות הרבה בצורה בולטת סמוך לכניסתו לגן ילדים. האמא שאלה האם מדובר בשינוי נפשי על רקע ההליכה לגן ילדים או סוכרת? השאלה נענתה בתשובה באינטרנט, שכנראה מדובר בשינוי התנהגות וכי יש להמתין. סוף הסיפור הוא שההילד נפטר עקב סיבוכי הסוכרת.

סיפור שני: כמה ימים לאחר השרפות בחיפה וברחבי ישראל כתב רופא ברוגז רב ושאל מדוע מטפלים באוכלוסיה שלמה אותה האשים בגרימת השרפות. זוהי אמירה גזענית ומפלה שאינה ראויה לרופא ואסורה בכללי האתיקה של הרופאים. הרופא הבין מיד את טעותו, מחק את ה"פוסט", הביע צערו אך האמירה צולמה וממשיכה לתפוס תאוצה.

"ראוי לרופא לבחון היטב את עצמו - האם יש בידו את כל הנתונים הדרושים למתן ייעוץ מרחוק?"

האתיקה הרפואית נקבעת על ידי הרופאים עצמם. היא דינאמית, מושפעת משינויים טכנולוגיים וחברתיים ומתעדכנת עם הזמן. אחד השינויים הבולטים ביותר אשר קרו בשני העשורים האחרונים הוא השימוש באינטרנט: מסך המחשב הפך להיות החבר, המורה, היועץ, ה"אורקל" לכל אדם. מצב זה הביא לפתחנו דילמות אתיות-רפואיות חדשות.

בתחילה היה איסוף מידע ובדיקתו מול הרופא המטפל בלבד. כיום, נפח ההתייעצות הרפואית של מטופל ממרחק הולך וגדל. בסוג כזה של התייעצות
נעלם מהקשר המפגש הבלתי אמצעי, אולם מתן הייעוץ הרפואי עדיין מצוי
באחריות הרופא ומחייב אותו מוסרית ומשפטית. לכן, ראוי לרופא לבחון היטב
את עצמו - האם יש בידו את כל הנתונים הדרושים למתן ייעוץ מרחוק?

ידוע לנו ממחקרים שונים, כי כאשר החרדה מחולי מעיבה על מחשבת
המטופל, לעתים הוא שומע ומעבד רק חלק מהמידע הנמסר לו. בפגישה
האישית בקליניקה אנו בוחנים שוב ושוב מה הבין המטופל עד כה מההסבר
שלנו. לפעמים יש צורך בפגישות חוזרות להבהרת הדברים. כאשר המפגש
הוא אינו אישי ונערך באמצעים דיגיטליים, יכול המטופל לקחת את
ההמלצה הרפואית למקום אליו לא התכוונו ואולי אף להזיק לעצמו בכך.

לפיכך, גם במתן ייעוץ מקוון, יש לנהוג בזהירות ועל פי עקרונות הבסיס של
האתיקה הרפואית המחייבים אותנו לעשות למטופל טוב, לא להזיק ולשמור
על פרטיותו. לעיתים, המשמעות של הדבר היא להפנות את המבקש לטיפול
"קונבנציונאלי" במרפאת הרופא או בבית החולים, למרות רצונו בתשובה
מהירה ומיידית. מי שאצה לו הדרך עלול לגרום נזק בריצתו.

קושי נוסף הוא נושא הסודיות הרפואית עליה מוותר בקלות החולה המוטרד.
האתיקה המגבילה את הרופאים נובעת מהפן המיוחד של המקצוע. שמנו
על עצמנו כמטפלים וכמרפאים מגבלות וקיבלנו על עצמנו כללי התנהגות
מקצועיים. ברשתות החברתיות אותם הכללים חלים ואף מתעצמים בשל ההד
הרחב.

מתפקידנו לעצור או לכל הפחות להזהיר את המטופל מלוותר בחיפזון
על הפרטיות שלו, בעיקר כאשר הדבר נעשה במדיה החברתית, החשופה לכל.
המטופל עלול להתחרט על התפשטות המידע האישי שלו כאש בשדה קוצים
לכשיבריא ממחלתו.

"כל רופא מוזמן לפנות ולהסב תשומת לב הוועדה שהוקמה בלשכה לאתיקה לנושאים ונורמות אשר יש לדון בהם לצורך שינויים ועדכונים"

נוסף לכל אלו, יש לזכור כי לא דומה המסחר בחפצים לצורך בטיפול רפואי,
לכן אל לרופא "למכור" טיפול רפואי מיותר לאדם, העלול לעלות בבריאותו.
איסור הפגיעה בכבוד המקצוע אינו חשוב אם כן אך ורק בשל כבוד הרופאים,
אלא מהותי ליחסי האמון שבין המטופל לרופא. לפיכך, השימוש במדיה לצורך
פרסום עצמי – מפתה ככל שיהיה – צריך לעמוד בסטנדרטים מוקפדים וכמובן
גם לא להיות מנוצל לרעה לפגיעה בעמיתים. "היזהרו בכבוד חבריכם, כי
בכבודם הם תכובדו גם אתם" (מתוך שבועת הרופא העברי).

החוברת אשר כתבנו בדצמבר 2014 מנסה לתת מענה לחלק מהשאלות האתיות העולות בשימוש בהתקשרות מקוונת. ברור שככל שיחלוף הזמן תימצאנה בעיות ודילמות חדשות.

במסגרת הלשכה לאתיקה של הר"י הוקמה תת ועדה בראשות ד"ר ברוך חן אשר בוחנת את הנושא שוב ושוקלת האם להציע שינויים. כל רופא מוזמן לפנות ולהסב תשומת לב הועדה לנושאים ונורמות אשר יש לדון בהם לצורך
שינויים ועדכונים.

בנקודת הזמן הזו ניתן לראות בחוברת מורה דרך למתכונת האתית הראויה בהתנהלות הדיגיטלית של הקהילייה הרפואית. תקוותי היא כי ישכילו הרופאים להשתמש בכללי האתיקה כדי לנווט את דרכם בתבונה בנבכי
האינטרנט המסועפים, במישור המקצועי והאישי כאחד.