מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות של Haloperidol בהורדת היארעות דליריום (Delirium) בתר-ניתוחי במטופלים שעוברים ניתוח בבית החזה. המחקר התבצע בסמיות כפולה ובביקורת של אינבו ביחידה לטיפול נמרץ כירורגי במרכז רפואי שלישוני.

במחקר השתתפו מטופלים שעברו ניתוח בבית החזה (135 מטופלים). המטופלים קיבלו Haloperidol במינון נמוך במתן תוך-ורידי (0.5 מ"ג, שלוש פעמים ביום עד להגעה ל-11 מנות) שניתנו לאחר הניתוח. התוצא העיקרי שנמדד היה היארעות של דליריום במהלך האשפוז. תוצאים משניים כללו זמן עד לדליריום, משך הדליריום, חומרת הדליריום ומשך האשפוז בבית חולים וביחידה לטיפול נמרץ. הדליריום הוערך על ידי המדד Confusion Assessment Method for the ICU וחומרתו הוערכה על ידיד המדד Delirium Rating Scale-Revised.

68 מטופלים הוקצו באקראי לקבל Haloperidol ו-67 הוקצו לקבל אינבו. לא נראו הבדלים משמעותיים בין קבוצת ההתערבות לקבוצת הביקורת בהיארעות הדליריום (15 מטופלים (22.1%) לעומת 19 מטופלים (28.4%, יp=0.43), זמן עד לדליריום (p=0.43), משך הדליריום (חציון של יום אחד [טווח בין רבעוני 1-2 ימים] לעומת חציון של יום אחד [טווח בין רבעוני 1-2 ימים], p=0.71), חומרת הדליריום, משך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ (חציון של 2.2 ימים [טווח בין רבעוני 1-3.33 ימים] לעומת חציון של 2.3 ימים [טווח בין רבעוני 1-4 ימים], p=0.29) או משך האשפוז בבית החולים (חציון של 10 ימים [טווח בין רבעוני 8-11.5 ימים] לעומת חציון של 10 ימים [טווח בין רבעוני 8-12 ימים], p=0.41).

בתת הקבוצה שעברה הסרת ושט (Esophagectomy)י(84 מטופלים), המטופלים שטופלו ב-Haloperidol היו בסיכון נמוך יותר להיארעות דליריום (10 מטופלים (23.8%) לעומת 17 מטופלים (40.5%, p=0.16). לא נראו הבדלים בזמן עד לדליריום (p=0.14), משך הדליריום (חציון של יום אחד [טווח בין רבעוני 1-2 ימים] לעומת חציון של יום אחד [טווח בין רבעוני 1-2 ימים], p=0.71), חומרת הדליריום או משך האשפוז בבית החולים (חציון של 11 ימים [טווח בין רבעוני 10-12 ימים] לעומת חציון של 10 ימים [טווח בין רבעוני 10-15 ימים], p=0.26). משך השהות ביחידה לטיפול נמרץ הייתה קצרה באופן משמעותי בקבוצת מקבלי ה-Haloperidol (חציון של 2.8 ימים [טווח בין רבעוני 1.1-3.8 ימים] לעומת חציון של 3.1 ימים [טווח בין רבעוני 2.1-5.1 ימים], p=0.03). תופעות הלוואי ואירועי הבטיחות היו דומים בין שתי הקבוצות.

מקור: 

Khan B.A et al (2018). J Am Geriatr Soc 66:2289–2297;